פורים תשפ׳׳א

שי פינקלשטיין
רב קהילת ניצנים

השנה, יום טו׳ באדר חל בשבת וכתוצאה מכך נחגוג בירושלים (בני כרכים) את פורים במשך שלושה ימים: יום שישי (יד׳ באדר), שבת (טו׳ באדר), ויום ראשון (טז׳אדר), ולכן הוא נקרא ״פורים משולש.״ מצב זה כבר מתואר במשנה הראשונה במסכת מגילה (ב עמ׳ א) מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו כפרים ועיירות גדולות קורין בי"ד … חל להיות בשבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין וקורין ליום הכניסה ומוקפות חומה למחר…״

האתגרים ההלכתיים כתוצאה מכך שטו׳ באדר חל בשבת: גזרו חכמים שלא לקרוא מגילה בשבת שמא יטלטל את המגילה ברשות הרבים. וגם את סעודת המשתה אין לקיים בשבת, מפני שנאמר (אסתר ט, כב): “לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה”, היינו שהסעודה תיעשה מחמת פורים ולא מחמת שבת. ולכן בני הכרכים מחלקים את מצוות פורים לשלושה ימים.

יום שישי:

קורים את המגילה (בחמישי בערב) וביום שישי בבוקר. בשנה זו יש להשתדל ולקרוא את המגילה בעשרה (גברים או נשים) כדי לצאת ידי חובה גם לדעת הסוברים שמכיון שקריאה זו נחשבת כקריאה שלא בזמנה (ראה מגילה ה עמ׳ א ומחלוקת הראשונים בפרוש דברי רב). גם אם אין עשרה – יקראו את המגילה ביום שישי בברכה. באם הגבלות הקורונה ימשכו – יש כמובן לנהוג ע״פ ההנחיות. נותנים מתנות לאביונים ״מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה״ (מגילה דף ד עמ׳ ב׳), ואם לא יתנו להם באותו יום – יצטערו. יש לכוון בברכת שהחיינו שלפני קריאת המגילה לפטור גם את שאר מצוות פורים שעתידים לקיים בכל שלושת הימים. אין אומרים על הניסים בתפילה ובברכת המזון.

שבת:

אומרים על הניסים בברכת המזון ובתפילה (גם במוסף של שבת). מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים לשבעה עולים את פרשת השבוע. אומרים חצי קדיש כאשר שני ספרי התורה מונחים על הבימה. המפטיר קורא בספר התורה השני את פרשת ״ויבא עמלק״ ומפטירים את הפטרת פרשת זכור. (ספרדים מתחילים מ״ויאמר שמואל אל שאול״ ואשכנזים מתחילים מ״כה אמר ה׳ צבאות״). אין אומרים ״אב הרחמים״ ולא מזכירים נשמות ואין אומרים צדקתך צדק במנחה. אע״פ שאין עושים את סעודת פורים בשבת, מכל מקום נכון להרבות קצת יותר בסעודת שבת ובשתיית יין (כמובן, מתוך זהירות שלא להשתכר).

יום ראשון:

מקיימים את סעודת פורים ושולחים משלוח מנות. אין אומרים ברכת על הניסים בברכת המזון או בתפילה. אין אומרים וידוי, נפילת אפיים, ״למנצח..יענך״.

הסיבה להקדמת קריאת המגילה לפני שבת ואיחור הסעודה לאחר השבת נובע מהרעיון הבא: יש תחילה לקרוא את המגילה כדי לפרסם את הנס, וכמובן שאין לאחר את קריאת המגילה אחרי טו׳ באדר שהרי כתוב ״ולא יעבור״ (מגילה, פרק א משנה א). את הסעודה ניתן לקיים רק אחרי שהגיע יום הנס שהוא טו׳ באדר. אולם, אי אפשר לקיים את סעודת פורים בשבת שכן חיוב הסעודה בשבת נובע משבת עצמה ולא מחג הפורים. בגין כך דוחים את הסעודה ליום ראשון.

בברכת פורים שמח, בשורות טובות ובריאות איתנה המצפה לראותכם בקרוב ובבריאות,

שי פינקלשטיין, רב קהילת ניצנים